בואו נתחיל ממה זה כאב בכלל.
ההגדרה הרשמית לכאב היא:
״חוויה תחושתית ורגשית לא נעימה הקשורה, או דומה לזו הקשורה, לנזק רקמתי ממשי או פוטנציאלי״
אנחנו רגילים לחשוב שכאב מגיע מאיזשהו גירוי באיזור מסוים – עולה למוח מתורגם ככאב ומוציא לפועל תגובה מהירה שתמנע המשך נזק.
אז כן זה אכן אחד המסלולים האפשריים לכאב בדרך כלל של כאב אקוטי כזה שיש לו התחלה וסוף ברורים וידוע למה החל ופחות או יותר איך ומתי יפסק.
אבל זה לא המסלול היחיד ולא עליו נדבר כאן.
אני רוצה להכיר לכם תופעה מעניינת מעולמות הכאב הכרוני שהופכת את ההתמודדות עם כאב להרבה יותר מורכבת ומסובכת.
Central sensitisation
ובתרגום צולע לעברית: רגישות מרכזית.
רגישות מרכזית הינה תופעה נוירולוגית שבה מערכת העצבים המרכזית נכנסת למצב של רגישות יתר ומגבירה את אותות הכאב. במילים אחרות, המוח וחוט השדרה נעשים מגיבים יותר לכאב, מה שמוביל לתפיסה מוגברת של עוצמת הכאב.
מה שמטורף זה שזה יכול להתרחש גם בהיעדר גירוי מזיק או פציעה.
רגישות מרכזית היא גורם מפתח במצבי כאב כרוני ומאמינים שהיא זו שתורמת להישארות הכאב גם לאחר שהפציעה או הנזק הראשוניים החלימו.
להלן ההיבטים המרכזיים של רגישות מרכזית:
איך זה עובד?
כאשר יש פציעה או דלקת, קצות העצבים שולחים אותות כאב למוח. ברגישות מרכזית, בקרת עוצמת הקול הזו מוגברת, כלומר העצבים הופכים רגישים יותר, ואותות הכאב מוגברים ונתפסים כחזקים יותר ממה שהם צריכים להיות.
מה גורם למצב של רגישות מרכזית?
כאב מתמשך: מצבי כאב כרוניים, במיוחד אלו הנגרמים על ידי מצבים כמו דלקת פרקים, פיברומיאלגיה או נזק עצבי, יכולים להוביל לרגישות מרכזית.
פציעות חוזרות ונשנות: פציעות חוזרות או טראומות עלולות לגרום לרגישות למערכת העצבים לאורך זמן.
גורמים פסיכולוגיים: מתח רגשי, חרדה ודיכאון יכולים לתרום לרגישות מרכזית.
נטייה גנטית: אנשים מסוימים עשויים להיות בעלי נטייה גנטית לפתח רגישות מרכזית.
מהם התסמינים:
רגישות מוגברת: חולים עם רגישות מרכזית מדווחים לעתים קרובות על רגישות מוגברת למגע, לחץ וטמפרטורה.
כאב נרחב: הכאב יכול להיות מורגש בחלקים שונים של הגוף.
הגברת כאב: תפיסת הכאב מוגברת, מה שגורם לגירויים שאינם כואבים בדרך כלל להרגיש כואבים.
איך מאבחנים?
אבחון של רגישות מרכזית מבוסס בדרך כלל על הערכה קלינית, כולל היסטוריה רפואית מפורטת ובדיקה גופנית. שאלוני כאב ובדיקות חושיות עשויים לשמש גם כדי להעריך את תפיסת הכאב.
איך בכל זאת אפשר להתמודד עם התופעה ולטפל?
הטיפול בכאב כרוני, חייב לגרום לשינוי של אותם מסלולים עצביים, או במילים אחרות “לחווט” (מלשון חוט) מחדש את המח. המטרה בטיפול היא לתת למח תחושה של בטחון, שהסכנה חלפה. טיפול באיבר הכואב יכול לעזור זמנית, ואף לאותת למח כי אין סכנה. עם זאת, הטיפול המקומי לרוב אינו פותר את הבעיה כל עוד לא חל שינוי מחשבתי. אפילו כריתת איבר כאוב יכולה להשאיר כאבים כאילו האיבר עדיין שם (“כאב פנטום”). כל עוד המוח ישאר “מרוגש” יש סיכוי גבוה שהכאב יישאר או יחזור.
הכלים להתמודדות
לימוד והבנת כאב: עזרה למטופלים להבין את תפקידה של רגישות מרכזית יכולה להפחית חרדה ופחד הקשורים לכאב, לשבור את מעגל הרגישות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טכניקות CBT יכולות לעזור למטופלים לנהל את ההיבטים הרגשיים של הכאב ולהפחית את תפיסת הכאב.
פיזיותרפיה: חשיפה מדורגת לתנועות ותרגילים, יחד עם טכניקות הרפיה, יכולה לסייע בחוסר רגישות למערכת העצבים. (בדיוק החיווט שדיברנו עליו קודם).
תרופות: תרופות מסוימות, כגון תרופות נוגדות דיכאון ונוגדי פרכוסים, יכולות לווסת את אותות הכאב ולהפחית את הרגישות המרכזית.
הבנת הרגישות המרכזית היא חיונית בניהול מצבי כאב כרוני. התייחסות להיבטים הפיזיים והפסיכולוגיים של הכאב יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופל ולסייע בניהול כאב בצורה יעילה יותר.
נכון התופעה הזו מאוד בעייתית ומקשה עלינו בטיפול בכאב אך ברגע שמבינים אותה לעומק ויוצרים טיפול הרבה יותר מקיף שלוקח בחשבון את כל המרכיבים גוף- נפש- תנועה- תודעה, אפשר להגיע לתוצאות מדהימות בטיפול.
כשיצרתי את תכנית הטיפול שלי בכאבי גב חקרתי את התופעה לעומק והיא מבוססת בדיוק על המנגנונים והכלים הדרושים להתמודדות ועל כן היא מענה שלם לבעיה.
סובלים מכאב גב או צוואר כרוניים ורוצים לקבל מענה שלם ומקיף לבעיה?
הצטרפו למובנס 360
מתמודדים עם כאב ורוצים להתחיל להכניס תנועה ושלווה לחיים שלכם?
הצטרפו אליי ליוגה הטיפולית שיצרתי
לכל עזרה, ייעוץ
שלחו הודעה בוואטסאפ
